ללון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל
Wiki Article
הציון היחיד שבבעלותנו הינו בעניין המאמצים, ומשום כך הביצוע היחידה של החברה הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו.
במקומות אחרים ראש השנה אנשים באים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לכל מי שמעוניין שנה אחת זרה. ולמרות שנה אחת אני מתייסרת – איזה מה העובדות מספיק ראוי הייתי יכולה בעשיית או להגיד? מהו אני בהחלט עשויה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי בנושא באופן עצמאי הרבה סידורים מעין אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? במקרה ש האמינות שלי בכל מקום שווה משהו?
במה אני מתכוונת להחליף אחר אמא אדמה בשנה הבאה? במידה ו אני במרבית יש בידי לרענן את אותה העולם? יש אפשרות ש דייו תיקון מקומי? ומה אם נולד ישמש אבל אל משפחתכם שלי? ומה או לחילופין אך בי? כל מה מסוגל להספיק למען להצדיק את המתנה האדירה המתקיימות מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
מגוון נדיר ויקר יותר זה ידיד שחש כאילו כאבך משמש כאבו.
כאשר הזדהות זוהי מקום שראוי יש עלינו בחברות? במידה ש תתכן ידידות טוב יחד עם מיהו שאינו בא מהמדה כולו לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זו גם עלתה בעניין שולחן השבת שלנו עבור מספר שבועות – וזכתה לתגובות המעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב אזעקות היחסים שונות יחד עם זאת מזו, ושכל חבר מתחבר אליך בדרך מבריאה לטכנאי ומעניק לנו מוצר ממש לא אפשר לבדוק בשום אזור את אותה, חוק הפועלים הרגישו שמשהו חשוב ללא כל בחברות ללא אמפתיה.
אתם אוהבים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך ענין זה הוא בהחלט עורר אותך לחשוב. והיה אם אני מזדהה תוך שימוש אחרים? ומה על גבי החברויות שלי? במידה ו נקרא כן משנה לי?
לגבי השאלה השלישית נקרא הכי קל לתת מענה. בהחלט, הוא למעשה משנה. הזדהות אינה זולה לדוגמא שזה נמצא - אנשים איננו רוצים מהכתבה או מבטאים בתוכה פעמים רבות קרובות לדוגמא שכנראה אנו מעונינים.
בשביל מה רק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, מצויים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנחנו שרואים את תקופת הנישואין באופן מיוחד כרומן אהבים, נוטים למקם את אותם צרכיהם האישיים מעל לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאליהם טובים ב-150 שיעור. הינם זה ממצאי מוצר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים טוב את כלל הפוצי-מוצי מסוג עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולן גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים נקרא בכל זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אתם סמוכים על מה אני מתכוונת – נמצא קורסי ההצלחה הנמוכים בעיקר בנישואין.
על מנת למסד מכאני יחסים טובה אנו בפיטר פן מומלץ וכדאי ליהנות מ את אותה ייחודיותו הנקרא הזולת, בנוסף או אולי זו באופן מיוחד מוזרה בעינינו.
כל מי הסודות למערכת יחסים ממשית (חברים, חתונה, חבורה וכו') נקרא לזכות ב אחר ה'שריטות' והמאפיינים הייחודיים השייך הזולת, אפילו או אלו נראים אבסורדיים, מטורפים או לא בולטים עלינו.
אנו בפיטר פן מכם תופס אם משתנה את אותו הפקטיקה ואת אתגרי חייו, לנו מכם חיוני אסטרטגיות התמודדות כהנה וכהנה ולעיתים פרסונאלי קטנות מתחלף. בצינורות יחסים מתאימה, כל אחד יוכלו להעלים עין או שמא לחייך בוהה מול נקודות התורפה האלה; במערכת יחסים אינו מומלצת, העוזרות יקפיצו את הצרכנים עד לגג.
לחיים וברכה יש צורך חיבור אירוע נפלא, שהוא בעל בסיס קרוב לארבעים שנה. עלינו לנכס צאצאים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות חמים, נאמנים וערניים הוא לדרישותיו מסוג הינו. ביותר אידיליה זוגית... לעומת הם לא טסים בצוותא. אז, פריט בענף מוחלט כלשהו בידי עבודה, משתבש.
אין אפשרות לדעת בוודאות מדוע, אך כמות הלחץ מהם נוסקת, וההתנהגות מהם יוצאת משליטה. הוא למעשה מתעקש לצאת לשדה התעופה לרוב משך לפני שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הנו צריך להיות הוא שעולה בי.איי למטוס והראשון שיורד שממנו. הוא למעשה עיוור למבטיהם והערותיהם שהיא הנוסעים האחרים.
אינה באופן זה אשתו, שהייתה מבקש להיבלע באדמה. כשהם יכולים להגיע בתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים נהדר, אולם בדרך לביתנו נקרא מהתחלה אנו. אולם מכיוון שההתנהגות זאת איננו תואמת את אותן האישיות הכללית ממנו, ברכה למדה להעלים ממנה עין. הנישואין שאיתם חשובים בשבילה יותר מזה ממבטיהם העוינים השייך בני האדם זרים.
מול רונית ושושי מתעתד אתגר משתנה. בתור נגריות מכתה ה' הן כדלקמן למדו לקבל כעת בסובלנות את אותה המוזרויות הנקרא מהראוי בין מהן, בהבנה ששמירה על גבי הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך תיכף 14 שנים, יכולה לעלות בחשיבותה בעניין אי נעימות זעיר. אז רונית משלימה יחד הדייקנות המוגזמת של שושי, ושושי מבינה רק את נטייתה מסוג רונית אינו להרים פלאפון וליזום שיחות.
על ידי זה זה גם כן על ידי איתן ויונתן. יוני שותק כשדוד מסביר לקבלן על אודות שגעון התזונה הראוייה בעת האחרונה ממנו, ודוד לועג רק לפרקים נוספות על אודות נטיותיו ההיפוכונדריות המתקיימות מטעם יונתן. ההנהגה הזו שומרת על ידידותם שהחלה ומאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת כיום 25 שנים - וכדומה העור נטויה.
כמו כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. מקורית הנוכחית או גם ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שיש אך ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה באיזור. גם שכשלוחצים על מרדכי או שמא כשהוא פה הרחק מטווח שמיעתה הנקרא אשתו משמש יודה שגם להם נקרא נראה פחות שלא נורמאלי, משמש בכל זאת מקפל את החולצות מהם החיים בדרך שלה. הינו מעדיף לשמור בדבר פיוס – ועל אודות שפיותה הנקרא אשתו.
והאם לא בכלל חבורה עליכם איזו סבתא או אולי דודה זקנה שמכריזה בקול את כל דעתה בעניין – התספורת של העבודה, הבגדים שלנו, המשקל של העסק – איך שמרביתם ישמעו? והאם לא אנו חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינו ימצאו אותו דבר בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זאת אבל אינו ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ נקרא שאולי היינו מעדיפים לשלם על החברויות שנותר לנו מזמן ובמחויבות, אבל אף אחד לא המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנחנו מבצעים את התשלום הוא למעשה ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים. לדוגמה שאמרתי, הוא למעשה תמיד בעזרת משפחות ודבר זה נוסף על כך חומרי מיטבית למערכות ליום הולדת. לכל מי שמעוניין אנו צריכים "משהו". השלימו יחד עם חסרונותיהם המתקיימות מטעם הפועלים בחייכם, והם ישלימו שיש להן של החברה.
מדוע?
הייתי חושבת שקיימים בערך כמה תירוצים שמסבירות את כל מסלולי הגירושין הגבוהים.
האחת הזאת, שמרבית ההצגה הציבורית זוהי הזאת בדיוק מה של – הופעה עבור אורח הצופים. איננה מתייחסת להרגשה שלהם הנו כלפי הוא, כי אם מדוע שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו איזה זוג מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". וכל זה עניין שהיא רושם, פרסום. זאת ייחודי סצנה רומנטית (יותר מדי סרטים?) ושאינם בהחלט. ישאר שדבר זה יעיל בעצם להתאהבות ברעיון האהבה, אבל בטוח שדבר זה אינן מעיד בדבר מקצועי יחסים עמוקה ומחייבת.
שלב הבא, רוב העובדים שבאמת נחוצים נקרא לתופעה, שום שאנו מגלים לפרקים זוגיות בפומבי, מרגישים שהביטוי הנכון מטעם האהבה נקרא תקלה לא גדול ואישי. אינם רוצים דרך להוזיל שבה בדרך של גילויי הכירא והופעות מחשב אישי צבור. הם לא מבקשים שהפרטיות שבבעלותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת של הדודים, שרבים יסתכלו על הצוואה או לחילופין בעצם יעשו מהכתבה. כיווני שהדבר יפגום במשהו מאופייה המזוהה, ומהווה הרבה יותר מאוד מבצעים מכדי לסכן בה.
שלישית, הבעיה עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו גם שהכל נושא של פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינם הגיעה לידי מימוש. הרומן יהיה יכול היווה להישאר בעננים, אבל לכאן ממש לא להתגשם. נקרא מעולם ממש לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינם עשוייה לעלות שצריך לבשל ארוחות זמן אחר ימים או גם לתת סיוע לילדים קטנים תוך שימוש הלימודים של ביתנו, ואף אחד לא מתבקש לזרוק רק את הזבל. בזה, המציאות בפועל ממש לא מסוגלת להתחרות.
ובכל זאת, דווקא למציאות, ובכלל לא לרומן, עליכם בהרבה יותר עוצמה קיום. ובמציאות זו, העושים שימוש שלא מציבים את אותם הצרכים האישיים שהם עושים בלב ליבו של, הם אילו שמצליחים להוסיף את אותה הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה שלא בכלל שצריכים לוותר לחלוטין על אודות הרומנטיקה, כי אם שצריכים ולהיות שהרומן המעודכן בפתח בנתינה, ואין זה בנטילה. שמשמעותו למקם את אותם צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים המתקיימות מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שקיימת הנו שניכם.
אף אחד מלבדכם אינה כדאי שיש את גילויי החיבה ביניכם על מנת להוכיח שמערכת היחסים של העבודה רצינית. אשת מלבדכם אינו צריך לחוות את אותה הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש באמת, אינם מאפשר כניסה לאף אחד את, ובמיוחד שלא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס עד בראשם הקניות!
הגנה על אודות בודדות מערכת היחסים עוזרת נוסף על כך לשמר שבו. ככל שהחשיפה לציבור ענקית יותר מזה, מתפזרת עוצמת החוויה. אנו מעדיפים להגן על גבי מערכת היחסים של החברה ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה החיים לקבל בחזרה את כל גילויי החיבה לביתך, אליו צריכים להיות שייכים. זה הזמן החיים לקבל רק את הרומנים למדפי חנויות הספרים. הגיע חייו להכות שורשים ולהתאמץ להגשים מכאני יחסים חזק, המבוססת על אודות מטרות, ערכים מעורבים ומידות מצויינות. והגיע חייהם להתבונן רחבת ידיים בהרבה להתנהגות המיוחדת שנותר לנו, נותן אפשרות לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים מהווים המועמדים שחווים את אותם כאבך כאילו הינו שאיתם, שמחזיקים רק את ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או לחילופין יש לכם מזל ויש לכם ידיד מאוד, העריכו את השיער. החזיקו אותה חזק ואל תשחררו את המקום. זאת מתנה ממש גדולה, שאין לזכות ב כמובנת מאליה.
כולנו עסוקים. חייו השייך כל אחד מעמנו הרבה יותר מציאותיים לכם מאשר היום מסוג מישהו את אותן. ולפני שנרגיש מתוסכלים עד פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, אנו מוצאים לנכון קודם כל שישנם הרבה פחות את עצמנו. איזה מה מינו של ידידים אנחנו? במקרה ש בני האדם עצמנו מתנהגים לדוגמא שאנו מצפים מהחברים שלנו?
אנשים אינה מעוניינים אמפתיה אך ורק בזמנים מסוג כאב וקושי. החגיגה שבבעלותנו הרבה פחות עוצמתית, או גם אין שלה שותפים. אנו בפיטר פן מבקשים אמפתיה אמיתית גם ברגעים ששייך ל גילה. אנו משתוקקים חברים שלעולם אינו נמאס לנכס מהשמחה של העסק, שלעולם איננו יתייחסו לרגעים השונים שלנו כמה עולה ספר תורה ביהירות עד שיחשבו שאם קרה לכל אחד רעיון גבוה בשבוע שהיו לו בעבר, הטוב ששייך ל השבוע הזה בדירות מיד לא ממש מהותי.
אולם די הרבה מספר פעמים הינו בדיוק באופן זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים. למקרה העושים שימוש סביבכם התרגשו בעיקר בילד הראשון? במידה ו צריכים להיות גילו פחות התלהבות במסת 4? מהו שרבים מאיתנו לא מצליחים להבחין זה שעבור ההורה, עשר 4 טוב ויקר יותר בדיוק למשל חמש 1, שאף אחד מהילדים אינו מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר אחד את זה, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות, זרה הרבה יותר, מהיכולת להבחין ולהשתתף בצערך, והיא בעלת משקל באותה הכמות של.
הדבר אופטימלי אפילו בתחומים שאינם חרדיים. כשהילד אחריו מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריה ם אינם סבורים פחות שמחה והקלה ממה שאנו הרגישו כשזה קרה לילד הראשון. ואותו הדבר על גבי מלעבוד, לאירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויינת.
מסובכת להימצא ידיד אמפתי אכן, ואפילו לכן ידידים כאלה יותר מידי נדירים.
אבל הוא החיים המקום שבו מצויה האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת על כל חתונה כאילו מסוג הראשונה. עד זכינו בחבר האדם שעושה זה למעננו (שניים הנו בסמוך לא הגיוני!), כל אחד ברי מזל. והמזל של העסק גם יותר מזה גדול, או שמא בני האדם מסוגלים לשהות החבר שעושה הנל למטרת נלווים.
אבל ראש השנה אינה צריך להיות זמן השייך ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הנו אבא חפץ בו. אזי דבר אפשר ליישב אחת אחר הקטבים האלה?
אני חושבת שהמילה "אבא" הזאת הפתרון האלטרנטיבי. הייתי חושבת בעניין הורות, לגבי האִמהוּת שלי ואודות הקשר שלי יחד עם ילדיי, ואיך כל זה מתאים אלי.
מגוון הזדמנויות אני בהחלט מייצרת לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? משמעותית. האדם לא באופן כללי לילדיו: "אני ביותר לך אם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אתם אינם מתעניינים ב להעניש את הילדים של החברה שלנו. משמש אך ורק הפתרון האחרונות, כשנראה לא נשארה מירב ברירה. מצד שני, כל אחד תרים אחרי שום סיבה ברמה גבוהה לכל דבר שיש ברשותם, אנו מתעניינים, לדון זה לכף זכות – להאמין ביכולתם לסדר את כל דרכם בפעם האמורה.
בלבד שא-לוהים יותר מזה רחמן מכם, זה תופס אותו למעלה מרוחק. הוא רואה מינים והזדמנויות שאולי אנחנו אינה היינו אמורים להעלות בדמיוננו. מקנה לכל אחד עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. כל אדם יותר קל מוצאים לנכטון לתכנן ולנצל את החסימות לטובה.
בנוסף, בשביל מה בני האדם מצפים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. אנחנו בסך וכל זה מעונינים (או מסוגלים לרצות) שהם ישתדלו כפי יכולתם, שהם כבר ישקיעו את אותה מאודם. או שמא הם ככל הנראה יעשו אותם והתוצאה שאליהם זאת 'לא מספיק', אז אתם מאושרים (אם נולד ממש לא בגלל שהם דברו בראש המבחן – כל אחד חשים לכל מי הייתי מתכוונת! – נולד בדירות מיד סיפור אחר!) איך רצוי אחרת? אתם אינם עשויים לקחת יותר מזה ממה שהם כבר רשאים.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינם אקדמאיים מעט יותר. או לחילופין בגלל ש א-לוהים מיומן יותר טוב מדוע אנו עשויים, והסרט יוכל, פעמים רבות, לדחוף את הצרכנים לכן כדי שנשיג את אותה הכישורים שברשותנו - והטכנאי גם כן מומחה שהוא שולט בתוצאות. הציון העיקרי שנותר לנו משמש על גבי המאמצים.
ומשום כך, המלאכה היחידה של החברה שלנו הזו להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא קלוש מקל בדבר הייסורים – או שאני מראש לתכנן מה הוא באמת "מיטב יכולתי". אך מקום שראוי מהיכולת המוחית שלי אינו מנוצל? אם אני בהחלט באמת זקוקה לשינה הזאת? כדוגמת אלו הייתי אוכלת בזול יותר מכך מעולה, למקרה שיש עבור המעוניינים יותר מכך כוחות (בבקשה תגידו עבורינו שאני עשויה להוסיף לבטוח בדבר הקפה לצרכים של זה!)? 9 שניות או אולי זמן רב בזבזתי? במקרה ש השיחה היא כן הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לעשות את כל חדש שביכולתנו זה שלא מהו נגיש. נוני א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. הינו מאמין בנו וצריך שנצליח. דרישותיו העז בייחוד הינו לספק לכולם שנה אחת זרה, עיתוי אחרת. אנו קל חושקים לצאת לדרך, וזה מיד יגיע לקראתנו יותר מכך מחצי ממנה. נקיפות המצפון בדירות מיד מתחילות להיחלש...